#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד 1) להקריאה 2) להברכה?	"1) תנן הקורא את המגילה עומד ויושב, והטור הוסיף תיבת ""יצא"" ומדייק דיוצא בדיעבד אבל לכתחילה צריך לעמוד, אבל הביא ירושלמי דמותר לכתחילה לישב [ובאמת הירושלמי גרס ""יצא"" ולפיכך צריך לפרש דבאמת מותר אפי' לכתחילה (ערוה""ש סעי' א')], וכן מבואר מרש""י והר""ן, אבל הרמב""ם ס""ל דלכתחילה צריך לעמוד מפני כבוד הציבור ולפיכך פסק המחבר דכשהוא קורא בציבור צריך לעמוד לכתחילה 2) כתב המג""א (ס""ק א') דראינו מסי' ח' דצריך לעמוד בשעת הברכה לכל מצוה שאין בו הנאה הגוף (פמ""ג א""א ס""ק א'), והוסיף המחה""ש דאפי' השומעים צריכים לעמוד בשעת הברכה (מ""ב ס""ק א', שעה""צ ס""ק א'), וצריך לעמוד אפי' כשקורא בבית בין בברכות שבתחילה בין בברכות שבסוף (בן איש חי תצוה אות ד')"	סימן תרצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסמיכה?	"המטה יהודה מצדד להקל, והכריע הביה""ל (ד""ה אבל) להקל בשעת הדחק בצירוף שיטת רש""י והר""ן דס""ל דאפי' ישיבה מותר לכתחילה"	סימן תרצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הש""ץ צריך לקבל רשות לקרות?"	"כתב הרמ""א דצריך לקבל רשות, אבל ביאר המג""א (ס""ק ב') דהיינו במקום שלא היה פשוט שהש""ץ יקרא המגילה אבל במדינתינו פשוט שהוא הבעל קורא וא""צ לקבל רשות (מ""ב ס""ק ג')"	סימן תרצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצות אם אינו יודע לקרות המגילה?	"1) כתב השערי אפרים (ש""ו סעי' נ""ח) שאדם אחר יעמוד אצלו ויקריא לפניו בלחש, אבל הוא עצמו צריך לחזור ולקרות מתוך מגילה כשרה כי מן הסתם לא היה יכול לכוין דעתו לשמוע היטב בשעה שקרא זה המגילה מחמת טרדתו להשמיע לאזני הקורא (שע""ת ס""ק א.)<br>2) יכול לשמוע להקלטה ע""י headphones, ולכתחילה יזהר שישמע קולו של עצמו, אבל לא יעשה כן כשקורא בציבור דאין זה כבוד הציבור (פסק""ת אות ב')"	סימן תרצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שנים יכולים לקרות המגילה ביחדו?	"אע""פ דבעלמא אמרינן תרי קולי לא משתמעי מ""מ במגילה אמרינן כיון דחביבא להו יהבו דעתייהו ומשתמעי [בין הקוראים בין השומעים] [ואין נוהגין כן (ערוה""ש סעי' ב')], אבל פשוט דאם הוא מרגיש בעצמו שאינו יכול לשמוע כל התיבות בודאי לא יצא (ב""י, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ד')"	סימן תרצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא לכתחילה ששנים יקראו המגילה?	"מלשון התוספתא וגמרא (מגילה כ""א ע""ב) ומחבר משמע דהוא לכתחילה, וכן מבואר בגמ' ר""ה (כ""ז ע""א) בחצוצרות מן הצדדין, אבל מלשון הרמב""ם ור""ח משמע דהוא בדיעבד [ויכול לדחות דהוא נקט לישנא דמתני'], וכן משמע ממאירי ור""ח, ולפי""ז צ""ל דשופר שאני דהתירו לתקוע החצוצרות דזהו סדר מצותה, וצ""ע (שעה""צ ס""ק ד')"	סימן תרצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשמוע כל המגילה?	"בגמ' יש כמה שיטות כמה צריך לשמוע אבל אנן קיי""ל דצריך לשמוע כולה (שו""ע, שעה""צ ס""ק ה'), והמג""א (ס""ק ד') הביא משלטי גיבורים דמקיל אם לא שמע איזה תיבות שאינם מפסידים הקריאה, אבל מציין לסעי' י""ד דמשמע דבכל אופן הוא לעיכובא (מ""ב ס""ק ה')"	סימן תרצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמחקה תיבות מהמגילה?	"הקשו הראשונים סתירה בגמ' דאמרינן בדף י""ח ע""ב דסגי ברוב תיבות [אע""פ שאיתא בגמ' הא בכולה הא במקצתה, מבואר מהרמב""ם דסגי ברובה דהוי ככולה (ב""י)], ובדף י""ט ע""א אמרינן דצריך שתהא כתובה כולה, ותי' הרא""ש דלכתחילה צריך כולה ובדיעבד סגי ברוב, והרשב""א תי' דסגי ברובה אבל צריך תחילה וסוף. להלכה, פסק המחבר דלכתחילה צריכה להיות מגילה שלימה אבל בדיעבד כשרה כל זמן שרובן רישומן ניכר, ואם אין לו מגילה אחרת קורא בה לכתחילה (מ""ב ס""ק ח'), וחידש הפתחי שערים על השערי אפרים (ש""ו סעי' נ""ט) דיחיד הקורא בה לא יברך עליו {אבל מסתימת כל הפוסקים משמע דיכול לברך עליו, וכן נקט הרב יצחק שלמה פייגנבוים בספר קובץ קהילות יעקב (עמ' קל""ב)} [ומשמע דהמחבר פסק כהרא""ש, והרמ""א הביא שיטת הרשב""א, וקשה דהב""י לא הביא תירוצו של הרא""ש כלל, אלא ביאר הערוה""ש (סעי' ח') דבאמת קיי""ל כהרשב""א ומ""מ אפי' הרשב""א מודה דלכתחילה צריכה להיות כולה מתוקנת ומהודר]"	סימן תרצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חסר 1) מקצת אותיות מהתיבה 2) תחילה או סוף המגילה 3) ענין אחד של המגילה?	"1) אפי' אם רק חסר אות אחת [או אפי' רק נפסק אות אחת (חיי""א, ביה""ל ד""ה אלא)] הוי כאילו חסר כל התיבה (ביה""ל סד""ה אבל) 2) הר""ן הביא מהרשב""א דאם חסר תחילה או סוף המגילה נראה כספר חסר ופסול (רמ""א, מ""ב ס""ק י') [ואע""פ שהרא""ש והב""ח מקילין, וכן הביא המג""א (ס""ק ה') בשם הכנסת הגדולה, ואפשר דאף הארחות חיים והמאירי מקילין, מ""מ קיי""ל כהרשב""א והרמ""א (ביה""ל ד""ה אבל)], ומיהו אינו ברור כמה צריך להיות חסר בתחילה ובסוף אבל יש להחמיר כהמטה יהודה דס""ל דאפי' אם חסר פסוק אחד פסול, אבל אם חסר פחות מפסוק אחד לא מסתבר להחמיר (מ""ב ס""ק י""א, ביה""ל שם, שעה""צ ס""ק י'), והערוה""ש (סעי' ה') מסתפק בחסרון תיבה אחת בתחילה וסוף 3) הארחות חיים בשם הרא""ה כתב דפסול (רמ""א) דנראה כספר חסר (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן תרצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חסר חציה בדיוק?	"מהרמב""ם משמע דפסולה אבל מהרא""ש והר""ן משמע דכשרה, וכן משמע מהמחבר, וצ""ע (מ""ב ס""ק ט', שעה""צ ס""ק ח') {ובאמת יש 3045 תיבות במגילת אסתר, ותיבת אמצעי היא ""שאלתי"" (ה' ח'), וביאר ריש""א (מובא בחשוקי חמד מגילה י""ח ע""ב) דשייך חציה בדיוק במגילה הכתובה בשאר לשונות}"	סימן תרצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השמיט כל עשרת בני המן?	"הפמ""ג (סי' תרצ""א א""א ס""ק ז') הכשיר, אבל הכה""ח (ס""ק כ""ג) הביא שפסולה, ועי' שבט הלוי (ח""ז סי' ק""ט)"	סימן תרצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קורא המגילה על פה?	"לכתחילה יש לקרוא כל המגילה מתוך הספר אבל בדיעבד יוצא בעל פה עד חציה, וחידש הבגדי ישע דה""נ אינו יכול לקרות תחילה וסוף או ענין אחד בעל פה, אכן השיג עליו הביה""ל (ד""ה דוקא) דזהו רק לגבי כתיבת המגילה דלא מקרי ספר אם חסר חלקים אלו אבל לגבי קריאת המגילה אין נפק""מ כל זמן שאינו יותר מחציה, וכ""כ המטה יהודה"	סימן תרצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ראה התיבות מתוך המגילה ואח""כ עוצם עיניו?"	"כתב האג""מ (או""ח ח""ג סי' י""ט) מסתבר דתכ""ד יכול לקרות, וצ""ע לדינא"	סימן תרצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לקרוא בלחש מתוך החומש בשעה שהש""ץ קורא במגילה?"	"הרשב""א בתשובות (ח""א סי' תס""ז, סי' תשכ""ז) ושבלי הלקט כתבו דלא יעשה כן מפני שהוא נותן דעתו על קריאת עצמו, אבל הארחות חיים רק חושש שחבירו ישמע קריאתו מתוך החומש אבל הוא עצמו יוצא [ולפי""ז יש לחוש אפי' כשהוא קורא ממגילה כשרה שמא לא יכוין להוציא השומעים (שעה""צ ס""ק י""א)]. להלכה, המחבר הביא הרשב""א והרמ""א הביא הארחות חיים, והא""ר מצדד להחמיר (מ""ב ס""ק י""ג - י""ד), וכ""כ הערוה""ש (סעי' ט') להחמיר {וצ""ע למה כתב המג""א (ס""ק ו') טעמו של הארחות חיים על המחבר ולא על הרמ""א}, והפמ""ג (א""א ס""ק ו') רוצה להקל לקרות בלחש כשיודע שאינו יוצא בקריאת עצמו"	סימן תרצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לקרוא בלחש כדי לצמצם מחשבתו שלא ישוטט?	"יקרא עמו בלחש ולא להשמיע לאזניו ויכוין לצאת בבעל קורא ולא בקריאת עצמו (פסק""ת אות ד'), ואפשר להוסיף תנאי שהוא רוצה לצאת בקריאתו אם אינו שומע תיבה אחת"	סימן תרצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באותן פסוקים שהקהל קוראים?	"כתב הרמ""א שהש""ץ צריך לחזור ולקרותם בקול דלכתחילה צריך לשמוע כל המגילה מתוך מגילה כשרה [וצ""ב דיש דין לכתחילה שלא להפסיק כדי נשימה באמצע הקריאה וכמ""ש המ""ב (ס""ק נ""ב) ושעה""צ (ס""ק נ""ז) (ר""י אנדלמאן)]"	סימן תרצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שהה באמצע הקריאה כדי לגמור את כולה?	"זהו קריאה בסירוגין, ואע""פ שר' מונא ס""ל דצריך לחזור לראש אנן קיי""ל דחוזר למקום שפסק אע""פ ששהה כדי לגמור את כולה [מראשה ועד סופה], אמנם אם שהה מחמת אונס כדי לגמור את כולה צריך לחזור לראש אבל לא יברך פעם שנית וכמ""ש לעיל סי' ס""ה (פמ""ג א""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ח), והערוה""ש (סעי' י') מסתפק אם צריך לחזור לראש כשהפסיק מחמת אונס, ופשוט ללבושי שרד דא""צ לחזור אפי' אם הפסיק מחמת אונס דקריאת המגילה דרבנן"	סימן תרצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סח שלא מעניני המגילה באמצע הקריאה?	"גוערין בו [דלכתחילה אין להפסיק אחר הברכה עד שגמר כל המצוה (מ""ב ס""ק כ'), ואפי' שהייה בעלמא בלי שיחה אינו לכתחילה (שעה""צ ס""ק י""ח)], אבל א""צ לחזור לראש אלא אם לא חיסר תיבה אחת (רמ""א, מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן תרצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסיח דעתו באמצע הקריאה?	"אפ""ה יכול להמשיך לקרות ממקום שפסק אבל צריך לחזור ולברך כיון שהסיח דעתו (שבט הלוי ח""ח סי' קס""א), וע""ע בפסק""ת (אות ה') דמסתפק בהיסח הדעת גמור אם צריך לחזור לראש אבל אם ידע דאולי חיסר תיבה אחת וצריך לחזור ולקרותה אין זה היסח הדעת, ועי' מש""כ לקמן סע י""ד"	סימן תרצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קרא למפרע?	"לא יצא, בין קרא תיבה אחת שלא כסדרן בין קרא פרשה אחת שלא כסדרן (מ""ב ס""ק כ""א - כ""ב)"	סימן תרצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הברכה?	"חידש הביה""ל (ד""ה הקורא) דאם התחיל לקרות שלא מראש המגילה נתבטלה ברכתו וצריך לחזור ולברך {והביה""ל מציין לסי' תכ""ב דאמרינן דאם קרא הלל שלם למפרע צריך לחזור ולברך, והתם י""ל דמיירי לאחר שהסיח דעתו מן ההלל אבל אינו מוכח דבעוד שהוא עסוק בהלל דצריך לחזור ולברך}"	סימן תרצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קרא בעל פה?	לא יצא	סימן תרצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש בסעי' זה יותר מבסעי' ג'?	"1) הכא נמשך אחר לשון הרמב""ם ולעיל בסעי' ג' נמשך אחר לשון הטור (מ""ב ס""ק כ""ד, שעה""צ ס""ק כ""ב)<br>2) המג""א (ס""ק ח') תי' דהכא קמ""ל דאפי' השומע מי שקורא בעל פה לא יצא [ותמה השעה""צ (ס""ק כ""ב) דזה דבר פשוט]<br>3) הערוה""ש (סעי' י""א) תי' דהוא המשך מסעיף הקודם דקריאה שלא כסדרן דאם קראה פסוק שני בעל פה ואח""כ קרא פסוק שלישי מתוך הכתב צריך לחזור ולקרות מפסוק שני כסדר עד סופה מתוך הכתב {וצ""ל דהא דאמרינן דלא יצא היינו לכתחילה אבל בדיעבד בודאי יוצא}"	סימן תרצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שמע המגילה ואינו יודע מה הם אומרים?	"אם כתוב בלשון הקודש וגם כתב הקודש [דהיינו כתב אשורית] יוצא לכתחילה אע""פ שאינו מבין דגם אנן לא ידעינן פירושו באחשתרנים בני הרמכים (גמ' י""ח ע""א, מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן תרצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשתנה תיבה אחת ללשון אחר?	"משמע מגמ' (ט' ע""א) דפסולה [וביארו הראשונים (תוס' ט' ע""א בשם רש""י) דאע""פ שכשרה אם חסרה תיבות אלו מ""מ עכשיו שהם נכתבים בלשון אחר הוי כמזויף מתוכו], אבל הריטב""א מצדד דכשרה, וצ""ע (ביה""ל ד""ה הכתובה) {ולכאורה מבואר מסעי' י' דמגילה כשרה בב' לשונות וא""כ מדוע נחשב כמזויף מתוכו, וצ""ע}"	סימן תרצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במגילה הכתובה בלע""ז?"	"איתא בגמ' דכשרה לאיש המבין לע""ז, וכתב הב""י דכשרה בכל כתב (character/font) שרוצה בין בכתב לע""ז בין בכתב אשורית, ובלבד שהוא מבין הכתב ולשון (מ""ב ס""ק כ""ז וס""ק ל""ב), אבל התשב""ץ ס""ל דאינה כשרה אלא אם כתוב בכתב אשורית [ואפ""ה אינה כשרה אלא למי שמבין לע""ז] (מ""ב ס""ק ל""ב). להלכה הרמ""א מקיל כהב""י, והביה""ל (ד""ה באיזה) מאריך להביא כמה ראשונים כוותייהו הלא המה הרמב""ן, הרשב""א, הריטב""א [דכתב דא""צ לדקדק על מוקף גויל אם כתוב בשאר כתבים (ביה""ל ד""ה אבל)], תוס' (ט' ע""ב), הרמב""ם, וטור, אבל מצד שני יש כמה פוסקים כהתשב""ץ הלא המה הריא""ז, המאירי, פר""ח, גר""א, פנ""י, רע""א בשם החו""י (שעה""צ ס""ק ל""א), ובאשכול משמע דצריך הלשון והכתב להיות מאומה אחת, והביה""ל מסיים וצ""ע, ומ""מ כתב המ""ב (ס""ק ל""ב) בשם הלבוש שנוהגין לכתוב ולקרות המגילה רק בלשה""ק, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ט""ו) דקשה לדקדק לכתוב באותו לשון בדיוק"	סימן תרצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כתובה בלשון הקודש אבל הוא קוראה בתרגום?	"הוי קריאה בע""פ ולא יצא (מ""ב ס""ק ל') ופשוט דאף השומע לא יצא דלא נחשב כקריאה כלל (מ""ב ס""ק ל""א, שעה""צ ס""ק כ""ט), אבל אם קראה רק מקצתה יצא (שעה""צ ס""ק כ""ח)"	סימן תרצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם השומע או הקורא אינו מבין לשון לע""ז?"	"בין אם השומע אינו מבין בין אם הקורא אינו מבין לא יצא דאין כאן זכרון הנס (פמ""ג, מ""ב ס""ק ל""ב), אכן הערוה""ש (סעי' י""ב) מקיל אם הקורא אינו מבין דהעדר ידיעה אינו חסרון בעצם הקריאה שהרי בידו ללמוד הלשון {אבל לכאורה זהו דוקא אם הקורא אינו מבין לשה""ק דאילו מבין לשה""ק לא מהני ללמוד לע""ז לפי הירושלמי לקמן (סעי' י')}"	סימן תרצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכתב יונית?	"איתא בגמ' דרב ושמואל אמרו דלפי רשב""ג כשר אפי' למי שאינו מכיר בו אבל לרבנן אינו כשר אלא ליונים, ולהלכה הרמב""ם ובעל העיטור ורב עמרם גאון מקילים אבל הרי""ף והרא""ש מחמירים [וצ""ב דרב ושמואל פסקו כרשב""ג וליכא מאן דפליג עלייהו (הגהות והערות על הב""י)], וכתב הב""י דלמעשה ליכא נפק""מ דכבר נשתקע יוני מן העולם ונשתבש ואבד (ערוה""ש סעי' י""ג)"	סימן תרצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם כתובה בלשון לע""ז, מה הדין לגבי קלף ודיו?"	"פשוט דצריך קלף ודיו (ערוה""ש סעי' י""ג)"	סימן תרצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אנשי המדינה אינם מדברים בלשון זה?	"מכאן משמע דאפ""ה יכול לצאת מעיקר הדין בלע""ז, ועי' מש""כ לעיל סי' ס""ב סעי' ב'"	סימן תרצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שיודע לשה""ק ולע""ז?"	"המגיד משנה מדייק מרש""י והרמב""ם דיכול לקרות בלע""ז, אבל הביא מירושלמי דצריך לקרות לשה""ק [ואינו יכול להוציא אפי' מי שאינו מבין לשה""ק (מ""ב ס""ק ל""ג)]. להלכה, המחבר סותם כהירושלמי ואח""כ הביא יש אומרים שיוצא, משמע דס""ל דמעיקר הדין לא יצא וצריך לחזור ולקרותו ומ""מ לא יברך משום ספק ברכות להקל (מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן תרצ סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במגילה שכתובה בב' לשונות?	"מוכרח דיצא דהרי אין אנו יודעים הפירוש באחשתרנים בני הרמכים וא""כ אם כותב בלשון לע""ז מוכרח לכתוב תיבות אלו לשה""ק [אע""פ שכותב בכתב של לע""ז] (ב""י בשם הריב""ש, מ""ב ס""ק ל""ד), ולפיכך כתב הרמ""א דמגילה כשרה כשהיא בב' לשונות כשהוא מכיר שניהם [ואפי' פסוק אחד בלשון אחד ופסוק אחר בלשון אחר (שעה""צ ס""ק ל""ה) {ויש לעיין מה הדין באמצע הפסוק}], ומ""מ לכתחילה יהא כתובה בלשון אחד (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן תרצ סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקרות מגילה לנשים בלשון לע""ז?"	"כתב הריב""ש דיש למחות ביד הקוראים לנשים בלע""ז דיש לחוש לירושלמי דאינו יוצא בלע""ז אם מכיר לשה""ק והבעל קורא מכיר לשון הקודש, ועוד כתב המג""א (ס""ק י""ב) דאינו לכתחילה דעל כרחך כותבים אחשתרנים בני הרמכים בלשה""ק [בכתב לע""ז] והוי מגילה הכתובה בב' לשונות (מ""ב ס""ק ל""ז), ועל זה כתב הר""ן וז""ל אפי' בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפי' באפשר רחוק על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהם כבשונו של עולם ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונכניס עצמינו במקום צר ובמשעול הכרמים עכ""ל"	סימן תרצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להקל במקומות שקוראים ב' ימים מספק?	"כתב הראנ""ח דאפ""ה צריכים להחמיר שלא לקרות בלע""ז (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן תרצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מתנמנם?	"נים ולא נים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מידכר (מגילה י""ח ע""ב, מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ל""ט)"	סימן תרצ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתנמנם בשעת 1) הקריאה 2) השמיעה?	"1) יצא, ובלבד שכוון לצאת דמצות צריכות כוונה (פמ""ג א""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ל""ט) א""נ בתחילה הקריאה כוון לצאת [דדוחק לומר דכשהוא מתנמנם יכול לכוין לצאת] (שעה""צ ס""ק ל""ט), וגם השומע ממנו יוצא אם נשמעים הדברים היטב וכגון שכוון להוציא אחרים לכל הפחות משעת תחילת הקריאה (מ""ב ס""ק מ') {ולכאורה צ""ב דאפי' אם מדכרו ליה אינו מידכר הרי הוא קורא כל התיבות ולמה לא יצא, וצ""ל דיש קריאה שאין עליו שם קריאה כלל} 2) אינו יוצא דבודאי חסר לו כמה תיבות (מרדכי, מ""ב ס""ק מ""א)"	סימן תרצ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מתנמנם בסוף השינה?	"הב""ח ס""ל דמתנמנם שקרא אינו יוצא אלא בתחילת שינה ולא בסוף שינה, אבל הט""ז (ס""ק ח') ושאר אחרונים חולקים עליו, וכן קיי""ל (ביה""ל ד""ה קראה)"	סימן תרצ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה מעתיק מגילה פסוק פסוק וקוראה?	"אם היה קורא כראוי מתוך מגילה כשרה וכוון לבו לצאת יצא (מ""ב ס""ק מ""ב) [אבל אם לא כוון אפי' לפסוק אחד פשוט דלא יצא (שעה""צ ס""ק מ')], ולפי הרדב""ז דדוקא דאורייתא צריך כוונה סגי לכוין לצאת בקריאה של יום דהוי דברי קבלה אבל לפי מאי דקיי""ל לעיל (סי' ס') דאפי' במצות דרבנן בעי כוונה צריך לכוין אפי' בקריאה דלילה (מ""ב ס""ק מ""ג, שעה""צ ס""ק מ""א) [ולפי הפמ""ג לקמן (סי' תרצ""ב) דאפי' קריאה בלילה מקרי דברי קבלה צריך כוונה אפי' בלילה], והוסיף הערוה""ש (סעי' י""ט) דרבינו יונה ס""ל דבמצוה של דיבור הכל מודים דצריך כוונה"	סימן תרצ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק באמצע הקריאה לדרוש בעניני פורים?	"הרא""ש בפירוש ראשון כתב דהוא מותר בדיעבד אבל בפירוש שני כתב דהוא מותר לכתחילה כיון שהוא מעניני המגילה, וכן סתמו הטור ושו""ע דרק אסור לדרוש בענינים אחרים (מ""ב ס""ק מ""ז, שעה""צ ס""ק מ""ג), וביאר השעה""צ דלא דמי לקריאת התורה דהכא מותר כדי לפרסם הנס [והאג""מ (או""ח ח""א סי' קצ""ב) ס""ל דמותר לדרוש בעניני פורים באמצע הקריאה דוקא כשלא בירך על הקריאה, אכן מבואר משעה""צ (ס""ק נ""ז) דמותר אפי' כשבירך]"	סימן תרצ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) הקורא 2) השומע, צריך לכוין להוציא/לצאת?	"1) צריך לכוין להוציא בתחילת הקריאה (מ""ב ס""ק מ""ח), ואם הוא קורא בביהכ""נ מסתמא דעתו על כל השומעים אפי' האחורי מביהכ""נ (שו""ע) 2) צריכים לכוין לצאת, ואם הם עומדים בביהכ""נ מסתמא דעתם לצאת אבל העובר מאחורי ביהכ""נ צריך לכוין בפירוש לצאת (מ""ב ס""ק מ""ט)"	סימן תרצ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבעל קורא טעה בתיבה אחת?	"איתא בירושלמי דאם טעה וקרא יהודיים יצא, וכפשוטו ה""ה בשאר טעות, אבל המחבר הביא גם שיטת ארחות חיים דס""ל דזהו דוקא בטעות כזה דליכא נפק""מ אבל אם טעה ביושב וישב או בנופל ונפל צריך לחזור ולקרותה כסדר (מג""א ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק נ""א), והכריע הביה""ל (ד""ה אין) דלכתחילה יש לנהוג כהארחות חיים ולחזור ולקרותו אבל אם סיים כל המגילה [והסיח דעתו] יש לו לחזור לקרותו בלי ברכה {ומשמע דאע""פ שהסיח דעתו א""צ לחזור לראש המגילה רק למקום שטעה}, והערוה""ש (סעי' כ') מקיל בדיעבד דא""צ לחזור כלל"	סימן תרצ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבעל קורא השמיט תיבה אחת?	"יש שיטת ריא""ז דס""ל דאם התיבה אינה מפסדת הקריאה אינו מעכב אבל המג""א (ס""ק ד') השיג עליו דמשמע כאן דהוא לעיכובא [דכאן משמע דרק אם נתקלקל התיבה אינו מעכב אבל אם השמיט התיבה לגמרי הוי מעכב], וכן מבואר מהר""ן, ולפיכך פסק הביה""ל (ד""ה אין) דאם חיסר תיבה אחת [והסיח דעתו (שונה הלכות סעי' ו')] צריך לחזור ולקרותו בברכה {ומשמע דא""צ לחזור לראש המגילה אלא למקום שחיסר}, ובסוף הביא שהחיי""א חשש להריא""ז וס""ל דאם התיבה אינה מפסדת הקריאה יחזור בלא ברכה"	סימן תרצ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הבעל קורא השמיט תיבה האם מהני אם השומע משלים התיבה מעצמו?	"כתב המקראי קודש (פסח ח""ב סי' ס""ו) דהבעל קורא הוי בר חיובא אע""פ שעכשיו אינו יוצא מפני שטעה, ועי' מש""כ לקמן (סי' תרצ""ב) לגבי ב' בעלי קריאה דקיי""ל דבעל קורא שני יכול להוציא אחרים אע""פ שלא שמע מראש המגילה"	סימן תרצ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה בטעמים?	"כתב הערוה""ש (סעי' כ') דפשוט שאין מחזירין אותו אבל אם טעה במלעיל ומלרע בענין שנשתנה כמו באה מחזירין אותו [אבל בדיעבד ס""ל דאין צריך לחזור דלא גרע מנפל ונופל דס""ל דאין צריך לחזור אם גמר המגילה {אבל לפי המ""ב דס""ל דצריך לחזור ולקרות המגילה בנפל ונופל, לכאורה ה""ה במלעיל ומלרע, ועי' מש""כ לעיל (סי' קמ""ב סעי' א') לגבי טעות בקריאת התורה}]"	סימן תרצ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השומע חיסר תיבה אחת?	"דינו כהבעל קורא ואפי' אם חיסר תיבה אחת לא יצא (תשובת הרשב""א ח""א סי' תס""ז, מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק מ""ח)"	סימן תרצ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה פסוקים נוהגין לחזור ולקרותם מספק?	"כתב האג""מ (או""ח ח""ה סי' כ' אות ל""ב) דנוהגין לחזור על פסוק אשר נתן דכתיב להרוג וגם קוראים ולהרוג, ועוד חוזרין על פסוק ונקהלו דכתיב בפניהם וגם קוראים לפניהם, ועוד נוהגין לחזור על הפסוק ויהי באמרם וקוראים גם כאמרם"	סימן תרצ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קוראים עשרת בני המן?	"איתא בגמ' דקוראים עשרת בני המן בנשימה אחת להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד [אע""פ שתלאום זה אחר זה מ""מ ע""פ ההשגחה נפחה רוחם כולם ברגע אחד (ערוה""ש סעי' כ""א) {וזהו על הצד דמתו בשעת התלייה אבל רש""י (במגילת אסתר) ותוס' (חגיגה י""א ע""א) סברי שנהרגו קודם התלייה], ואיתא שם דקוראים עמהם תיבת ""ועשרת"" שלאחריו, והוסיף הרמ""א בשם מהרי""ל דיש נוהגין ג""כ לומר ""חמש מאות איש"" ג""כ עמהם דבני המן היו שרי חמשים על אלו חמש מאות איש (דרכ""מ ס""ק ג', ט""ז ס""ק ט', מ""ב ס""ק נ""ד), ועוד ביאר הדרכ""מ (שם) והגר""א (ס""ק ל""ג) דיש נוהגין לחבר כל סוף פסוק עם תחילת הפסוק ולפיכך צריך לחבר חמש מאות איש דזהו סוף פסוק [והא דלא סגי בתיבת איש לחוד מפני שחמש מאות איש ענין אחד הוא (גר""א שם)] אבל למעשה פסק הטור בשם רבי נתן דא""צ לחבר סוף פסוק עם תחילת הפסוק."	סימן תרצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא לעיכובא לקרות עשרה בני המן בנשימה אחת?	"כתב הרמ""א בשם תוס' דהוא דין לכתחילה אבל בדיעבד יצא אפי' אם שהה כדי לגמור את כולה (פמ""ג א""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק נ""ג), ומיהו כתב הא""ר (ס""ק י""א) דטוב לחזור ולהתחיל מחמש מאות איש"	סימן תרצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב שכל אחד יאמרו העשרת בני המן?	"כתב החיי""א דליכא מנהג לעשות הכי אלא כולם ישמעו לבעל קורא (מ""ב ס""ק נ""ב), אבל נוהגין שכל אחד ואחד אומרים העשרת בני המן, ויש בזה כמה טעמים:<br>1) הערוה""ש (סעי' כ""ג) ביאר מפני שהיא עיקר הגאולה<br>2) הר צבי (או""ח סי' נ""ז) הביא בשם הצפנת פענח דאין אומרים שומע כעונה על נשימה אחת [ועי' מש""כ לעיל (סי' קכ""ח) לגבי קול רם]<br>3) תשובות והנהגות (ח""ב סי' שנ""ח) תי' דחיישינן שמא לא ישמע כל התיבות מחמת מהירות של הבעל קורא"	סימן תרצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר כשקוראים העשרת בני המן?	"כשקוראים מתוך מגילה כשרה צריך ליזהר לקרות ""ואת"" מתוך הספר (בן איש חי תצוה אות ט'), וגם צריך ליזהר לקרות ה""ואת"" ששייך לאותו בן (כה""ח ס""ק צ""ז) [ויש עצה מהר""א גניחובסקי זצ""ל שאפשר לקמט היריעה ולהצמיד ולקרב טור השמות לטור של ואת (פסק""ת הע' 92)]"	סימן תרצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק באמצע הקריאה?	"כתב הטור כיון שהיא אגרת לכתחילה לא יפסיק יותר מכדי נשימה [בין פסוק לפסוק בין באמצע הפסוק] (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק נ""ב), ובין פרק לפרק ינוח איזה רגעים (ערוה""ש סעי' כ""א)"	סימן תרצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קוראים בלילה ההוא?	"כתב הדרכ""מ (ס""ק ג') בשם המהרי""ל דיש להגיע קולו דמכאן ואילך התחלת הגאולה (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק נ""ב), ועי' בא""ר (ס""ק י""ט) דהביא כמה פסוקים שנוהגין להרים קולו"	סימן תרצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לנענע המגילה?	"כשיאמר ""האגרת הזאת"" (מטה משה, מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק נ""ב)"	סימן תרצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר אחר קריאת המגילה?	"איתא בירושלמי שיאמר ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הגוים ברוכים כל ישראל (עי' תוס' מגילה ז' ע""ב וטור) [ויש בזה כמה גרסאות מחמת הצנזור], וגם צריך להזכיר חרבונה לטוב [דאיתא במדרש דבא אליהו ונדמו כחרבונה (דרכ""מ ס""ק ד'), וכיון דנדמה כחרבונה נזכיריהו לטוב (ערוה""ש סעי' כ""ב) {וחידש ר""י באק דזהו כוונתו שמברכים גם חרבונה שנקרא חרבונה זכור לטוב דומיא דאליהו הנביא שנקרא זכור לטוב וכמ""ש בבהמ""ז ובברכות (ג' ע""א)}], ונוהגין לאומרה אחר קריאת המגילה [אע""פ שאינו מפורש דצריך להיות אחר הקריאה בדוקא]"	סימן תרצ סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אומרים הארור קודם לברוך?	"תי' הערוה""ש (סעי' כ""ב) מפני שרשעתו היתה מקודם"	סימן תרצ סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשקוראים בציבור כיצד מסדרין המגילה?	"רב נטרונאי גאון ס""ל דכורכה כספר תורה, אבל אנו נוהגין כרב האי גאון דפושטה כאגרת, וביאר הדרכ""מ (ס""ק ה') בשם האגור דהיינו לפתוח כל המגילה אפי' מה שעתיד לקרות וכופלה דף על דף (מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק נ""ו, שעה""צ ס""ק נ""א), ויזהר שלא יתלה מעל השלחן דגנאי הוא לה לכתבי הקודש, וכ""ש שלא יגררה ע""ג קרקע (פמ""ג מש""ז ס""ק י', מ""ב ס""ק נ""ו), וחידש הפמ""ג דעיף טפי לפשוט אותה לגמרי על השלחן ולא לכופלה דף על דף"	סימן תרצ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בענין פישוט המגילה, מה הדין לגבי 1) ברכות ראשונות 2) ברכות אחרונות?	"1) פושטה תחילה ואח""כ יברך כדי שלא יהא הפסק בין הברכה לקריאה (פמ""ג מש""ז ס""ק י', מ""ב ס""ק נ""ו) 2) כתב המחבר שכורכה תחילה ואח""כ מברך הברכות אחרונות [דגנאי הוא לברך על המגילה כשהיא פתוחה שלא לצורך אחר גמר הקריאה (א""ר ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק נ""ז)], והמג""א (ס""ק י""ט) ס""ל דגם מחזירה למקומה [והקשה מהפטורה דאמרינן דאין לסלקה עד אחר הברכות ותי' דהתם מברכין על הנביא משא""כ במגילה אין מברכין על המגילה], והמ""ב (ס""ק נ""ז, שעה""צ ס""ק נ""ב) פסק כהא""ר (ס""ק י""ד) ועוד אחרונים דמניחה על הבימה לפניו דהברכות קאי עליה {ולפי""ז לא קשה מהפטורה}, ואפי' אם בדיעבד התחיל לברך אם עדיין לא אמר השם יפסיק ויכרוך המגילה ואח""כ יברך [דלא כמג""א (ס""ק כ') דהביא מכנסת הגדולה דיכול לברך תחילה] (מ""ב ס""ק נ""ז, שעה""צ ס""ק נ""ג)"	סימן תרצ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד פושט מגילתו 1) כשהוא שומע 2) כשהוא בעל קורא [בין לעצמו בין לאחרים]?	"1) כתב הפמ""ג (א""א ס""ק י""ח) דעדיף טפי להניחה כרוכה כדי לפרסם הנס שהכל שומעים להש""ץ ולא יהא נראה כאילו הכל קוראים בפנ""ע [וכן נהג המהרי""ל (מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק נ""ה)], אבל מסיים הפמ""ג כמדומה שאין נוהגין כן אלא כל אחד פושטה כאגרת (שעה""צ ס""ק נ') {ועכשיו נוהגין כהמרי""ל} 2) הכה""ח (ס""ק ק""ד) מדייק ממהרי""ל דצריך לפושטה {ולא הבנתי דיוקו ממהרי""ל}, וכן משמע מפמ""ג (שם) דלא שייך טעם זה אלא ביחידים השומעים בציבור, אכן מבואר מב""ח דדוקא קורא בציבור להוציא פושטה, וכן אנו נוהגין (קובץ הלכות פ""י סעי' ח') "	סימן תרצ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה פסוקים נוהגין לומר בקול רם?	"הדרכ""מ (ס""ק ד') הביא מרב סעדיה גאון שרק אומרים ליהודים וכי מרדכי היהודי בקול רם, אבל נוהגין כהגהות מיימוניות דאף אומרים איש יהודי ומרדכי יצא, והטעם הוא לשמח התינוקות ולזרזם כדי שיתנו דעתן לשמוע המגילה, והאבודרהם ביאר דאומרים דוקא פסוקים אלו משום כבוד מרדכי שנעשה הנס על ידו, והרמ""א ביאר דאלו ד' פסוקים של גאולה {ונראה לפרש דפסוק איש יהודי כנגד גלות בבל דכתיב מיד אחריו אשר הגלה וגו', ומרדכי יצא בכל מיני מלבושים כנגד פרס ומדי שהם מסורבלים כדוב (קידושין ע""ב ע""א), ליהודים היתה אורה כנגד יון, כי מרדכי וגו' דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו כנגד גלות אדום שהוא שנאת חנם}"	סימן תרצ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הש""ץ צריך לחזור ולקרות ד' פסוקים אלו בקול?"	"כן כדי שכל הציבור ישמעו כל המגילה ממגילה כשרה (רמ""א, מ""ב ס""ק נ""ח)"	סימן תרצ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להכות בהמן?	"הב""י הביא מארחות חיים שתינוקות נוהגים לכתוב שם המן ובניו על לוחות והם נמחקים ע""י ניקוש, ויש בזה שורש ממדרש שתמחה את זכר עמלק אפי' מעצים ואבנים [מחה אמחה בגימטריא זה המן (מטה משה, א""ר ס""ק ט""ז), ועוד רמז והיה אם בן הכות הרשע סוף תיבות המן הכות הרשע (מטה משה,לבוש], ועוד הביא הדרכ""מ (ס""ק ד') מערוך מנהג לעשות צורות בדמות המן ותולין אותם על גגיהם כמה ימים קודם פורים וביום פורים עושיין מדורה ותולין בו הצורה ועומדים סביבה ומזמרים ויש להם טבעת [גדולה] תלויה בתוך האש וקופצים מצד האש לצד אחר (עי' רש""י סנהדרין ס""ד ע""ב ד""ה רבא), ופסק הרמ""א דמזה נשתרבב המנהג שמכים המן כשקוראים את המגילה בביהכ""נ ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו כי לא לחנם הוקבע, והמג""א (ס""ק כ""א) הביא מלבוש שאומרים שם רשעים ירקב בשעה שאומרים המן, אבל השעה""צ (ס""ק נ""ז) לא ניחא ליה במנהג זה אע""פ שמותר להפסיק באמצע הקריאה בעניני המגילה מ""מ יכול לצמוח מזה קלקול גדול שלא ישמע איזה תיבות מן הש""ץ, והמ""ב (ס""ק נ""ט) הביא שהחכם צבי היה מכה ברגלו אבל גם הביא שמהרי""ל לא היה חושש להכות בהמן, ועוד הביא הפמ""ג (א""א ס""ק כ""א) דלא ניחא ליה בהכאה מפני שמבלבלים הרבה [ואם א""א לשמוע המגילה עדיף טפי לקרות המגילה בביתו במנין ולא בביהכ""נ ברוב עם (ערוה""ש סעי' כ""ג)], ואפי' אם הש""ץ שותק בשעה שהם מכין מ""מ הוא שוהה יותר מכדי נשימה ואין זה לכתחילה (שעה""צ ס""ק נ""ז), ונכון שיהיה חומש לכל אחד שמא לא ישמע איזה תיבות מחמת ההכאה [ואשרי מי שיש לו מגילה כשרה לו ולאשתו בעזרת נשים ג""כ] (פמ""ג א""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק ס'), והחת""ס כתב דטעם להרעיש ולבלבל הוא כדי שלא ישמע שם המן [ור""ל מכין כדי להראות שאין אנו רוצים לשמוע שמו היטב אבל בודאי צריך לשמוע התיבה] {למעשה, נוהגין להכות בביהכ""נ ואין לשנות אבל כשקוראים בבית וכדומה נראה עדיף טפי שלא להכות כדי שלא יפסיק יותר משיעור נשימה}"	סימן תרצ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכללים 1) במנהג עוקר הלכה 2) אם מותר לשנות מנהג?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ב) בשם מה""ר אייזיק שטיין דצריך להיות מנהג שנתייסד ע""פ ותיקין ואז אמרינן דמנהג שבנוי על פסיקתא או ספרים חיצונים עוקר הלכה של רוב דעות ותלמוד בבלי, אכן הביה""ל (ד""ה ואין) הביא הרבה אחרונים שחולקים עליו דלא אזלינן בתר מנהג שיש בו צד איסור 2) כתב המג""א (שם) דכל דבר שנגזר במנין אפי' אם בטל הטעם צריך מנין אחר להתירו וצריך ב""ד שגדול ממנו בחכמה ובמנין, ומיהו דבר שהיו נוהגין איסור רק משום חששא אם עברה החששא א""צ מנין אחר וכמ""ש ביו""ד (סי' קט""ז סעי' א') לגבי גילוי דהיה חששא ולא גזירה, ועוד כתבו תוס' (יבמות ע""ט ע""ב) דדבר שבממון יכולים ב""ד אחר לבטלו משום הפקר ב""ד הפקר, ועוד כתבו תוס' דאם לא נתקבלה ברוב ישראל יכולים לבטלו"	סימן תרצ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסוגיא אם צריך עשרה בזמנה ושלא בזמנה?	"איתא בגמ' (מגילה ה' ע""א) דרב ס""ל בזמנה אפי' יחיד ושלא בזמנה בעשרה, ורב אסי ס""ל בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה, וחש ליה רב להא דרב אסי, ומבואר מר' יוחנן (י""ט ע""ב) דיחיד יכול לקרות המגילה. ויכול לפרש המח' בין רב ורב אסי בג' אופנים, א' פליגי דוקא לכתחילה אבל בדיעבד מודה רב אסי דקורא בזמנה ביחיד, ב' פליגי דוקא בדיעבד אבל לכתחילה מודה רב דאפי' בזמנה קוראים בעשרה, ג' פליגי בשניהם. ר""ת פסק דבזמנה יחיד קורא לכתחילה דס""ל דפליגי בשניהם, וא""כ מוכח דר' יוחנן נמי ס""ל דמותר לכתחילה ועל כן מקיל אפי' לכתחילה [אע""פ דרב עצמו היה חושש לרב אסי], ורב עמרם גאון והרא""ש פסקו דלכתחילה צריך עשרה אבל בדיעבד יחיד יכול לקרות, ויכול לפרש שיטתם בשתי אופנים, א' פליגי בלכתחילה ופסק כרב אסי, ב' פליגי בדיעבד ופסק כרב. הבה""ג פסק דעשרה לעיכובא דס""ל דפליגי אפי' בדיעבד ופסק כרב אסי. והטור מסתפק בדעת הרי""ף (ב""י)"	סימן תרצ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל ביחיד שקורא 1) בזמנה 2) שלא בזמנה?"	"1) פסק המחבר כרב עמרם גאון והרא""ש דבזמנה לכתחילה יש לחזור אחר עשרה אבל בדיעבד יוצא אפי' יחידי ויכול לברך 2) תלוי בב' מהלכים הנ""ל ברב עמרם גאון דאי אמרת דפליגי בלכתחילה א""כ קיי""ל כרב אסי ובדיעבד יוצא יחידי אפי' שלא בזמנה, אבל אי אמרת דפליגי בדיעבד א""כ קיי""ל כרב ויוצא בדיעבד דוקא בזמנה אבל שלא בזמנה אינו יוצא אפי' בדיעבד, ולפיכך כתב המ""ב (ס""ק ס""א וס""ק ס""ו, שעה""צ ס""ק ס""א) דיקראנה בלא ברכה"	סימן תרצ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ציורים דשלא בזמנה?	"כגון המפרש בים שקורא קודם שיוצא או כשחל ט""ו בשבת ומקדימין לקרות בערב שבת [אע""פ שהכל קוראים בערב שבת מ""מ מבואר בב""י בשם הר""ן דמקרי שלא בזמנו] (מ""ב ס""ק ס""א, שעה""צ ס""ק נ""ט), והחזו""א הביא הרמב""ם דס""ל דמה שמקדימין לערב שבת מקרי בזמנו "	סימן תרצ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד צריך לטרוח לקרותו בעשרה?	"בשעה שהציבור קוראים אפי' מאה אנשים צריכים לטרוח ולהשתתף עמהם משום ברוב עם, וגם אם רוצים לקרות קודם שקראו הציבור צריך להשתדל לקרותו בעשרה (מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק ס""ב וס""ק ס""ד, שעה""צ ס""ק ס""ד), אבל לאחר שקראו בציבור כתב הארחות חיים דיחיד א""צ לטרוח לכנוס עשרה לקריאתו דכבר נתפרסם הנס (רמ""א), אבל היד אפרים הביא שיטת הראב""ד דאפי' בכה""ג בעי עשרה לכתחילה (מ""ב ס""ק ס""ד)"	סימן תרצ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ביתו סמוך לביהכ""נ?"	"הלבוש ס""ל דיכול לשמוע מביתו דיש פרסומי ניסא בתוך הביהכ""נ, אכן הבאה""ט (ס""ק ט""ז) הביא מהלכות קטנות דצריך לילך לביהכ""נ, וכן פסק המ""ב (ס""ק ס""ב), וביאר בביה""ל (ד""ה צריך) דמקור של הלבוש הוא מר""ן במס' ראש השנה דכתב דמי ששומע המגילה מאחורי ביהכ""נ יצא אפי' לרב אסי [אע""פ דיש סוברין דלפי רב אסי צריך עשרה לעיכובא] דבמקום שהם קוראים יש עשרה ויש פרסומי ניסא שם, והר""ן עצמו מודה דלכתחילה צריך לילך לביהכ""נ משום ברוב עם וה""נ משום ברוב עם צריך לילך לביהכ""נ, וכתב הביה""ל דאפשר דאף הלבוש מודה בזה דלכתחילה צריך לילך לביהכ""נ משום ברוב עם, ועוד כתב הביה""ל דאי אמרת דרב אסי מודה בדיעבד דיוצא יחידי ליכא קושיא כלל מאחורי ביהכ""נ וא""כ יתכן דאפי' משום פרסומי ניסא צריך ליכנס שם לכתחילה {וכן מבואר מהלכות קטנות בפנים (ח""א סי' קפ""ז) דצריך ליכנס משום פרסומי ניסא ולא כתב משום ברוב עם}"	סימן תרצ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) נשים 2) קטנים 3) אנשים שכבר יצאו מצות קריאת המגילה, מצטרפים למנין עשרה?	"1) הרמ""א מסתפק [דכיון דהוא לפרסם הנס אף הנשים בכלל (מ""ב ס""ק ס""ג)], ועי' מש""כ לעיל (סי' תרפ""ט) דבעל העיטור ס""ל דאינן מצטרפין והר""ן ס""ל דמצטרפין, והערוה""ש (סעי' כ""ה) פסק דאין מצטרפין, ומיהו זהו רק להצטרף עם אנשים אבל עשרה נשים בפנ""ע מצטרפין לעשרה דכאן לא שייך הטעם דפריצות או הטעם דאינו מחויבות בקריאה אלא בשמיעה (פמ""ג א""א ס""ק כ""ד, פר""ח, ציץ אליעזר חי""ג סי' ע""ג אות א') [אבל איש אחד לא יצטרף עמהם דאז איכא פריצותא, וכן נקט הקובץ הלכות (פ""ט סעי' ה') דעדיף לאיש לקרות ביחידות ולא יצטרף עם עשרה נשים], ויש סוברים דעשרה נשים מצטרפין אפי' לגבי הברכה אבל הקובץ הלכות (פ""כ סעי' ב') ס""ל דעשרה נשים אין מברכין כשקוראים בערב שבת בפורים משולש {ועי' מש""כ לקמן (סי' תרצ""ב) לגבי ברכת הרב את ריבנו בעשרה נשים} 2) הגהות אשר""י מסתפק (מג""א ס""ק כ""ד), והפמ""ג (א""א ס""ק כ""ד) מדייק מרמ""א דקטנים אינן מצטרפין דאינן מחויבין אלא משום חינוך (מ""ב ס""ק ס""ג), אכן המ""ב לעיל (סי' תרפ""ח ס""ק כ') צידד להקל בצירוף קטנים 3) כן (מקראי קודש סי' נ', חזו""א סי' קנ""ה ס""ק ב', קובץ הלכות פ""ט סעי' ו')"	סימן תרצ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קורא בלחש עם הבעל קורא?	"הגרי""ז ס""ל דמקרי קריאה ביחידות (מובא במועדים וזמנים ח""ב סי' קע""ג), אבל החזו""א (סי' קנ""ה ס""ק ב') ס""ל דעדיין נחשב כקריאה בציבור, ויש סוברים דלכו""ע אם קוראים מילה במילה עם הבעל קורא מקרי קריאה בעשרה (פסק""ת הע' 115)"	סימן תרצ סעיף יח		
